Vayedaber

Kidouchine

Daf 34b

משנה: עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בֵּית כּוֹר עָפָר הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיֵשׁ לוֹ. עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אִם יֵשׁ לוֹ בְאוֹתוֹ מָקוֹם מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵיךְ בֵּית כּוּר עָפָר הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיַרְאֶנָּהּ. וְאִם הֶרְאָהּ בַּבִּקְעָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִּתְנַאי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אֵינוֹ תְנַאי שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם אִם יַעַבְרוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן. וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וגו'. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר צָרִיךְ הָיָה הַדָּבָר לְאוֹמְרוֹ שֶׁאִילְמָלֵא כֵן יֵשׁ בְּמַשְׁמַע שֶׁאֲפִילוּ בְאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא יִנְחָלוּ.

Traduction

Si l’homme dit: ''à condition que j’aie assez de champ de quoi y semer un Cour (= 300 saa)'', le mariage sera conclu s’il a ces champs (vérification faite). S’il dit: ''à condition que j’aie ceci en tel endroit'', au cas où il l’a réellement à l’endroit désigné, le mariage sera conclu; sinon, l’engagement sera nul. S’il dit: ''à condition que je te montre un champ d’une étendue telle qu’on y sème un Cour'', le mariage sera conclu en montrant ce champ. S’il lui montre cette étendue dans une vallée (non en sa propriété), l’engagement sera nul. R. Meir dit: Toute condition qui ne ressemble pas à celle posée par Moïse aux tribus de Ruben et de Gad, est nulle. Il fit la condition en ces termes (Nb 32, 29): Si les fils de Gad et de Ruben passent le Jourdain, on leur donnera la Pérée; s’ils ne le passent pas, en armes, ils auront leur part en Canaan (199)Si Moïse au lieu de répéter la condition, s'était contenté de dire que s'ils passent le Jourdain ils auront la Pérée, la condition eût été nulle, et il eût fallu leur donner la Pérée.. R. Hanina b. Gamliel dit: Moïse fut obligé de répéter la condition; car s’il s’était contenté de dire: ''S’ils passent le Jourdain, on leur donnera la Pérée'', sans rien dire de plus, on aurait pu croire qu’on ne leur donnerait rien, pas même leur part en Canaan.

Pnei Moshe non traduit

מתני' בית כור עפר. מקום הראוי לזרוע בו כור שהוא ל' סאין:

ויש לו. אם יש עדים שיש לו מקודשת ודאי ואם אינו ידוע שיש לו מקודשת מספק ולא אמרינן זוזי דעבידי אינשי דמצנעי חיישינן דלמא אית ליה ואתכוין לקלקלה אבל ארעא דקלא אית ליה לא חיישינן קמ''ל:

ואם הראה בבקעה. שאינה שלו ואף על גב דנחית בה לחכירות ולקבלנות אינה מקודשת:

כל תנאי שאינו. כפול כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי ואף על פי שלא נתקיים התנאי. נתקיימו הדברים:

אם יעברו ואם לא יעברו. ואי לא כפל הדברים היתה מתנתו קיימת והיו נוחלים את ארץ הגלעד אע''פ שלא היו עוברים ואע''ג דאמר אם יעברו אתכם דלית לן מכלל הן אתה שומע לאו ושמעינן מינה נמי דבעינן תנאי קודם למעשה מדלא אמר תנו להם אם יעברו משמע דאי הוה אמר הכי לא אתי תנאה ומבטל מעשה דמתנה דקדמי' ושמעינן נמי דבעינן הן קודם ללאו דלא אמר תחלה אם לא יעברו אל תתנו ואם יעברו ונתתם:

צריך היה הדבר לאמרו. אתנאי כפול הוא דפליג דאין צריך לכפול דמכלל הן נשמע לאו וזה שכפלו משה לצורך היה הדבר ולענין פסק הלכה אם אמר על מנת אין צריך תנאי כפול ולא הן קודם ללאו ולא תנאי קודם למעשה אלא התנאי קיים ואם לא אמר ע''מ צריך כל הני דאמרן ואם לאו התנאי בטל והמעשה קיים:

עַד שֶׁיְּהֵא מִדַּעְתּוֹ וּמִדַּעְתָּהּ. הָיָה מִדַּעְתּוֹ סִימְפוֹן וּמִדַּעְתָּהּ קִידּוּשִׁין. רִבִּי חֲנִינָה אָמַר. סִימְפוֹן. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אָמַר. קִידּוּשִׁין. וַהֲוָה רִבִּי חֲנִינָה מְתָרֵס כֵּלָיו קֳבַל רִבִּי חַגַּיי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי הִילָא. קַבֵּל חַגַּיי. דְּחַגַּיי אִינְשָׁא סְבוֹרָא הוּא. דָּמַר רִבִּי זְעִירָא. בָּאֲדָר קַדְמַייָא דְמָךְ רִבִּי הִילָא. בָּאֲדָר תִּנְייָנָא אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חֲנַנְיָה חַבְרֵיהוֹן דְּרַבָּנִין וּבְעָא מֵיעֲבַד כְּהָדָא דְרִבִּי חַגַּיי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אִימִּי. לֹא יְאוּת הֲוָה רִבִּי הִילָא אָמַר לָךְ. קַבֵּל לְחַגַּיי. דְּחַגַּיי אִינְשָׁא סְבוֹרָא הוּא. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לֵיהּ. קִידַּשְׁתָּנִי. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא קִידַּשְׁתִּיךְ. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו. הָתִיב רִבִּי בוֹרְקַי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. 34b וְאִם אַף בְּסִימְפוֹן כֵּן. אָמַר לֵיהּ. לֵית סִימְפוֹן סָפֵק. אֶלָּא הוּא סִימְפוֹן אוּ קִידּוּשִׁין.

Traduction

Le contrat devra être fait avec l’assentiment des deux contractants. Si le mari déclare faire dépendre l’union de l’exécution du contrat (des conventions), tandis que la femme dit avoir seulement en vue l’union sans conditions, selon R. Hanina, on devra s’en référer au contrat seul (on ajoute foi au mari); selon R. Hagaï au nom de R. Zeira, c’est une union formelle (avec ses conséquences légales). Comme R. Hanina se démenait avec violence pour soutenir son avis, R. Ila lui dit pour le calmer: accepte l’avis de R. Hagaï, car c’est un homme de raisonnement (il ne manquera pas de se rendre à l’évidence). Au dire de R. Zeira, le fait se passa ainsi: au mois d’Adar I, R. Ila mourut, et au mois d’Adar II? un fait dans le genre précité fut soumis à R. Hanina, le compagnon des Rabbins; il voulut renoncer à son avis et adopter l’opinion de R. Hagaï. Mais, lui objecta R. Samuel b. Imi, R. Ila ne t’a-t-il pas bien dit d’adopter l’avis de Hagaï, car c’est un homme de savoir qui raisonne? En effet, voilà que tu le suis. De même, R. Hagaï a renoncé à son avis et dit que la Mishna conforme l’avis de R. Hanina, en disant (§ 10): ''Si la femme prétend avoir été consacrée en mariage, et l’homme déclare ne pas l’avoir consacrée, celui-ci pourra épouser les proches parentes de cette femme (en raison de sa négation), mais elle ne pourra pas épouser les parents à degrés prohibés de l’homme. Toutefois, objecta R. Burqi devant R. Mena, est-ce à dire qu’il en serait de même en cas d’union par contrat? C’est une question inutile, répondit R. Mena, car il ne s’agit pas ici de doute, et peu importe que l’union ait eu lieu par contrat conditionnel, ou par consécration.

Pnei Moshe non traduit

עד שיהא מדעתו ומדעתה. הסמפון צריך שיהא מדעת שניהן ויודעין בתנאי שעל מנת כן קדשה:

הי' מדעתו סמפון. הוא אומר שדעתו הי' לקדשה על תנאי כך וכך והיא אומרת שלא נתכוונה לשום תנאי אלא לקידושין גמורין:

ר' חנינה אמר סימפון. דלדידיה מהימנינן ואם לא נתקיים התנאי לא הוו קידושין ומותר בקרובתיה:

קידושין. גמורין הן ואסור בקרובתיה:

והוה ר' חנינה מתרס כליו קבל ר' חגיי. היה מתריס בכל כחו נגדו ולדבר אתו קשות' על שאוסרו בקרובותיה שהרי זה צווח ועומד שלא קידש' אלא על תנאי ועכשיו נתבטלו הקידושין:

קבל חגיי. קבלוהו לחגיי בפנים מסבירות ובדברים המתישבים על הלב שבודאי יודה לדבריך שבעל סברא הוא ומקבל האמת:

וא''ר זעירא. כך היה המעשה באדר הראשון נפטר רבי הילא. ובאדר השני בא מעשה כזה לפני ר' חנינא והיה רוצה לחזור מדבריו ולהורות הלכה למעשה כרבי חגיי ולאסרו בקרובותיה:

לא יאות. וכי לא שפיר קאמר לך רבי הילא קבל חגיי ותמשכהו לדבריך ועכשיו אתה בעצמך חוזר בך ולהורות כדבריו:

אמר ר' חגיי. כל זה מדברי רבי שמואל וכן ר' חגיי בעצמו חזר בו ואמר מתני' מסייע ליה לר' תנינא דתנן לקמן בפרקין היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך מותר בקרובותיה וה''נ בסמפון כן שהרי הוא אומר לא קדשה בקידושין גמורין:

התיב רבי בורקי קומי רבי מנא ואם אף בסמפון כן. בתמי' דקס''ד דלא דמי סמפון למתני' שהרי בסמפון אומר שקדשה אלא שעל תנאי כך היו הקדושין ושאני התם שאומר לא קדשתיך כלל:

א''ל לית סמפון ספק. כלומר ומאי קשיא לך דהא אין כאן ספק קדושין כשהוא אומר סמפון היה:

אלא הוא סמפון או קדושין. דמאי שנא סמפון מקדושין אם נתקיים התנאי הוי קדושין ואי לא לא וכשזה אומר על מנת כן קדשה ולא נתקיים התנאי הוי כאומר לא קדשתיך והיא אומרת קדשתני דמותר הוא בקרובותיה:

קִידֵּשׁ בְּתוֹךְ סִימְפוֹן הֲרֵי אֵילּוּ קִידּוּשִׁין גְּמוּרִין. גֵירַשׁ. תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹנָה אָֽמְרִין. נָֽגְעוּ בָהּ גֵּירוּשִׁין. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. לֹא נָֽגְעוּ בָהּ גֵּירוּשִׁין. כַּד דְּמָךְ רִבִּי יוֹנָה עַבְדוֹן תַּלְמִידוֹי דִכְוָותֵיהּ. אָֽמְרִין. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹצְאָה בְלֹא גֵט. וְאַתְּ אָמַר. נָֽגְעוּ בָהּ גֵּירוּשִׁין. אֶלָּא לֹא נָֽגְעוּ בָהּ גֵּירוּשִׁין. מֵת מִתּוֹךְ סִימְפוֹן. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. מוֹתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא. רִבִּי בָּא אָמַר. אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא. רִבִּי מָנָא שָׁאַל לְבֵית אָבוֹי דְּרִבִּי יוֹסֵי. הֵיךְ רַבְּכוֹן נְהִיג עֲבִיד. אָמַר לֵיהּ. כְּדַי זְמָן מְרוּבֶּה הוּא אם. תֵּלֵךְ וְתִינָּשֵׂא מִיָּד. כְּדוּ זְמָן מְמוּעָט הוּא אָמַר. מַה בְכָךְ שֶׁתַּמְתִּין. שָׁלַיח דְּבָרִים בְּתוֹךְ סִימְפוֹן. רִבִּי מָנָא אָמַר. סִימְפוֹן. רִבִּי בָּא אָמַר. קִידּוּשִׁין. וְחָֽשְׁשִׁין רַבָּנִין לְהָדָא דְרִבִּי מָנָא.

Traduction

Il est certain que, si l’union a eu lieu en vertu d’un contrat conditionnel, dont les conventions ont été remplies, l’union sera définitivement valable; mais si le contrat dit qu’à défaut de la condition la femme sera divorcée, est-ce une répudiation légale (au point de vue sacerdotal)? -Oui, disent les disciples de R. Yona; non, dit R. Yona lui-même. A la mort de R. Yona, les disciples adoptèrent son avis; car, du moment que la femme devient libre après les 30 jours sans recevoir le divorce, comment peut-on dire qu’elle a été atteinte par le divorce énoncé au contrat? Il faut donc que le divorce ne la touche pas (elle reste apte au sacerdoce). Si avant l’époque fixée pour l’union définitive par le contrat l’homme meurt sans laisser d’enfant, selon R. Abahou, la femme peut se remarier avec n’importe qui; selon R. Aba, elle ne le peut pas. R. Mena demanda aux disciples de l’école du père de R. Yossé: comment agit en ce cas leur maître? Voici, lui fut-il répondu, de quoi cela dépend: s’il y a un long espace de temps à attendre, donne l’ordre que la femme puisse se remarier de suite (sans crainte d’erreur); s’il y a peu de temps à attendre, il vaut mieux différer. Enfin, lorsqu’un messager a été chargé de rapporter les conditions du contrat (tandis que, selon le dire de la femme, l’union a été formelle, sans condition), selon R. Mena, on s’en réfère aux conditions; selon R. Aba, l’union est en tous cas définitive, et les rabbins ont souci de l’avis émis par R. Mena (et si, à défaut de la condition émise, une autre union a eu lieu, elle sera valable).

Pnei Moshe non traduit

קידש בתוך סימפון. כלומר הא פשיטא לן קידשה על תנאי ונתקיים דקידושין גמורין הוו:

גירש. בתוך הסמפון מאי וכגון שקדשה לזמן פלוני על תנאי כך וכך כדרך הסמפון וכתב בתוך הסמפון בלשון גרושין שאם לא תקיים התנאי לזמן פלוני תהא מגורשת ממנו מי הוו גרושין לפסלה זמן הכהונה:

נגעו בה גירושין. דהוי כמי שקדשה עכשיו ולאחר ל' תתגרש ופסולה מן הכהונה:

לא נגעו בה גרושין. שהרי כשלא יתקיים התנאי אין הקדושין חלין כלל ואינה צריכה לגט ולאו גרושה מיקריא:

עבדון תלמידוי דכוותיה. שחזרו מדבריהן לדברי רבן כדמפרשי טעמא בעצמן דלאחר ל' יוצאה בלא גט כדפרישית ואת אמר נגעו בה גרושין בתמי' אלא לא נגעו בה גרושין וכשרה לכהונה:

מת מתוך סימפון. קדשה לזמן פלוני על תנאי כך וכך ומת בתוך הזמן בלא בנים:

מותרת לינשא. הני אמוראי פליגי למאי דאמר רבן שמעון בן גמליאל לעיל אם מת ורוצין אביו ואחיו לקיים התנאי דזקוקה היא ליבום ופליגי הכא בסתמא אי נמי שהם אומרים עכשיו שלא יקיימו התנאי אם חוששין שמא יתרצו בתוך כך ולכשיבא הזמן יקיימו התנאי ותהא זקוקה ליבם:

מותרת לינשא. רבי אבהו סבר אין אנו חוששין שמא יתרצו ורבי בא סבר אסורה להנשא לשוק מיד אלא תמתין עד הזמן שמא יתרצו עוד לקיים התנאי:

היך רבכון נהוג עביד. במעשה כזה:

אמר ליה כדו זמן מרובה הוא אמר תלך ותנשא מיד. אם זמן מרובה הוא להמתין צוה להנשא מיד ואין חוששין:

כדו זמן מועט הוא. אמר ומה בכך שתמתין לזמן מועט:

שליח דברים בתוך סימפון. קדשה ע''י שליח אבל לא הי' השליח בעדים אלא שליח דברים הי' והשליח אומר שקדשה בסמפון על תנאי כך וכך והיא אומרת קדושין גמורין היו בלא תנאי:

ר' מנא אומר סימפון. דהשליח נאמן אע''פ ששליח דברים הוא:

וחששין רבנין להא דר' מנא. ואם קדשה אחר כשלא נתקיים התנאי תפסו בה קדושין:

Kidouchine

Daf 35a

הלכה: עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בֵּית כּוֹר עָפָר כול'. 35a רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל בְּעָא. אִילּוּ מָאן דְּאָמַר. בְּנִי פְלוֹנִי יַעֲשֶׂה דְּבַר פְּלוֹנִי וְיִטּוֹל חֶפֶץ פְּלוֹנִי וּשְׁאָר בָּנַיי יִירְשׁוּ נְכָסַיי. אִין עֲבַד הוּא נְסִיב וְאִין לָא עֲבַד לָא נְסִיב. אוֹ שַׁנְייָא הִיא דִּכְתִיב לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה. וַהֲוֵי דוּ אָמַר. בְּנִי פְלוֹנִי יַעֲשֶׂה דְּבַר פְּלוֹנִי וְיִטּוֹל חֶפֶץ פְּלוֹנִי וּשְׁאָר בָּנַיי יִירְשׁוּ נְכָסַיי. אִין עֲבַד הוּא נְסַב וְאִין לָא עֲבַד לָא נְסַב לָא מִיכָּא וְלָא מִיכָּא.

Traduction

R. Hanania, fils de Hillel, objecta ceci (contre l’avis de R. Hanania b. Gamliel dans notre Mishna): si quelqu’un dit, comme dernière volonté, que son fils un tel devra accomplir tel fait, et prendra par surcroît d’héritage tel objet, tandis que les autres fils se partageront seulement ses biens; lorsqu’un tel fils aura accompli l’ordre donné, il aura droit au préciput, mais s’il ne l’accomplit pas, il n’y aura pas droit (et pourra seulement prendre sa part commune d’héritage); pourquoi donc est-il dit dans la Mishna qu’à défaut d’exécution de la condition émise, les fils n’eussent hérité aucune part? Pour le cas en question, c’est différent; car il est dit (Nb 34, 13): pour donner aux neufs tribus et demie (en raison de l’attribution déjà faite du pays de Chanaan, on aurait pu croire que si Gad et Ruben ne passent pas le Jourdain, ils n’auraient rien). Cela ressemble à un père qui dirait explicitement: Mon fils un tel devra accomplir tel fait, et prendra par contre tel objet en surcroît, tandis que mes autres fils se partageront à parts égales mon héritage; s’il s’agit ainsi, il aura droit au préciput; si non, il ne pourra rien prendre ni en surplus, ni même de l’héritage en commun. - (200)Suit une page traduite en (Eruvin 3, 5).

Pnei Moshe non traduit

גמ' רבי חנניה בריה דר''ה בעא. על דברי רחב''ג במתני' אלו מי שאמר וצוה לבניו בני פלוני יעשה דבר פלוני מה שמצוה לו ובשכר זה יטול חפץ פלוני ושאר בניי ירשו נכסיי:

אין עבד הוא נסיב. כלומר דמשמע הוא אם עושה דבר זה יטול החפץ בחלקו יותר משאר אחיו ואם לא יעשה לא יטול אבל מכל מקום לא הפסיד חלקו עם אחיו בשאר נכסים ואמאי קאמר רבי חנניה בן גמליאל שאלמלא כן יש במשמע שאפי' בארץ כנען לא ינחלו:

או שנייא היא. תרוצא הוא דשאני הכא דכתיב לתת לתשעת המטות וגו' שכבר נתן ארץ כנען לאלו השבטים ומשום הכי אי לאו דקאמר ואם לא יעברו ונאחזו בתוככם בארץ כנען היה במשמע שאפי' בארץ כנען לא ינחלו:

והוי דו אמר בני פלוני כו' לא מיכא ולא מיכא. כלומר דהוי כמו שמצוה בפירוש שאם לא יעשה דבר פלוני לא יטול לא מן החפץ ולא משאר הנכסים ולפיכך צריך היה הדבר לאמרו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source